• רמי צינס

הקהילה נעלמה - אך המילים עדיין מהדהדות ברחוב ובספר זיכרון

עודכן ב: 29 דצמ 2018

עקבות שהשאירה אחריה קהילת יהדות אמסטרדם, מוזכרים בספר שהוצאתי לאור ב-2004

מתוך הספר "יהדות אמסטרדם בזמנים סוערים", בהוצאת וואנדרס, זבולה
ספר שהוצאתי לאור בשנת 2004, (התמונה בסוף המאמר) מתעד את עקבותיהם של יהודי העיר אמסטרדם, שנרצחו ברובם, בזמן השואה

בתמונה: אוגוסט 1912, אמסטרדם. מסע הלוויה. מלפני הארון צועדים ילדים במדים וכובעי קסקט.

אחרי הארון צועדים רבים ועוברים את הגשר מעל התעלה, לכוון האיזור בו עומד היום בניין האופרה של אמסטרדם. אז עמד שם מבנה יהודי מרכזי: בית היתומים היהודי. זוהי הלווייה יהודית. הלויתו של של החזן הפופולארי של בית הכנסת. "ילדי הקסקט" הם מדיירי בית היתומים. זהו חלק מתפקידם הרשמי בקהילה. כ-30 שנה מאוחר יותר ירצחו היתומים בידי הנאצים.

לפני כ-12 שנים חזרנו זוגתי ואני משהות ארוכה באמסטרדם - יותר משש שנים התגוררנו בהולנד למטרת לימודים. שוטטתי באמסטרדם בזמן החנוכה. היה חורף. ממש באותו הזמן התקיים גם חג המולד. למרות האורות שקישטו את הרחובות ודוכני הסופגניות הרבים ושההולנדים מכנים אותם "Oil Balls", ידעתי שלא הסופגניות ולא האורות מכוונים אלי.

הקור הפיזי שהשתרר, הפך גם לצינה מסוג אחר - זרות תרבותית. זרות שממנה נהנתי כתייר אך כמי שמתגורר בעיר תקופה ארוכה, הפכה למעיקה. הרהרתי אז בהסטוריה של העיר. עד 1940 11% מאוכלוסייתה היו יהודים. חשבו על זה לרגע. אם הייתם מהלכים ברחוב, סטטיסטית, מבין עשרה אנשים שהייתם פוגשים יותר מאחד היו יהודים. הרובע היהודי שכן ממש בלב העיר, במקומות שהיום כל תייר ישראלי ממוצע מכיר - מטעמים אחרים כמובן.

ב-1940 נכנסו לעיר הגרמנים. ב-1945 עזבו והשאירו אחריהם אסון - הרובע היה ריק מתושביו המקוריים, שרובם נשלחו למחנות השמדה. המעטים מאד שכן חזרו מצאו שבתיהם נתפסו ע"י אחרים, ועברו להתגורר בחלקים מרוחקים יותר של העיר.


וחזרה לתמונת ההלוויה. לאחר הקמת בית האופרה על חורבותיו של בית היתומים, סימנה עיריית אמסטרדם על המדרכה באמצעות מרצפות - שטח. שטח המסמן את מיקומה של חזית בית היתומים. פחות או יותר מנקודה זו צולמה התמונה ב-1912.

ב 2003 - במסגרת פרויקט סיום שלי בבית הספר הגבוה לתקשורת חזותית באוטרכט - הולנד חיפשתי דרך להנציח את זכר יהדות אמסטרדם.

אחרי נסיונות נואשים כמעט של המנעות משימוש בקלישאות - עליתי על פתרון. בשפה ההולנדית ובעיקר באמסטרדם ישנן מילים שמקורן הישיר עברית ויידיש. היידעתם ששמה השני (הפופולארי בקרב המקומיים) של אמסטרדם הוא "מוקום" שהוא עיוות של המילה "מקום". מילים נוספות הקיימות בשפה ההולנדית כסלנג: "קינשינא" - שהיא שילוב של קינאה ושינאה, "מזל" (ששימשה כמילת ברכה בין היהלומנים היהודיים של אמסטרדם ומשמשת עד היום את רוב תושבי העיר), "חבר", "שלמיאל", "שוגע (משוגע)", "חייס" (חיות מידיש), "הוטל-דה-בוטל" (עיוות של עובר בטל), "שתיקם" (משתיקה - והכוונה לעשייה מתחת לשולחן, לא ממש ישרה), ו-"סוף".

עיצבתי וכתבתי ספר מעוצב, מוער ומאוייר שנשא את השם "MONUMENTAAL", המציג 23 מילים מה"ירושה" היהודית שהשאירה הקהילה שנעלמה. שם הספר הוא מילה הולנדית המכילה בתוכה שלוש משמעויות: ‏Monument (מצבה‪(‬ ‏Taal שמשמעותה שפה ו-שתי המילים יחדיו Monumentaal שכוונתו מונומטאלי.

הספר יצא לאור באמסטרדם 2004 בהוצאת Amphora Books. ראיתיו אף בחנות המזכרות של המוזיאון ההיסטורי היהודי של אמסטרדם.

על כריכת הנייר העוטפת אותו מופיע קיר אבנים, על כל אבן בקיר חקוקה מילה, מתוך אוצר המילים של קהילת אמסטרדם האבודה.


שם ספר ההנצחה, מורכב מ-3 מילים בשפה ההולנדית שמשמעותן: מוניומנט, מוניומנטלי ושפה

  • רמי צינס | זכרונות. סיפור. ספר
  • Instagram Social Icon
נייד: 0544-999-474  | . מייל: info@rami-zins.co.il

רמי צינס | זכרונות. סיפור. ספר.  אוצר סיפורי חיים ומשפחה בספרים מרגשים

מעוניינים לקרוא מאמרים וכתבות בבלוג שלי?