"באחת ההקרנות, נתקף נער ערבי שישב לצדי, בנו של אחד מעובדי המושבה, בחרדה איומה למראה רכבת שדהרה מהמסך "היישר לעברנו". הנער קם ונמלט מכיסאו בזעקות איומות... "
פוסט זה נכתב לקראת יציאתה לאור של ביוגרפיה אישית.
גִּבּוֹרָהּ נולד וגדל במושבה 'יסוד המעלה', בן למשפחת איכרים, ממיסדיי המושבה. בינתיים אספק רק הצצה, חלון לעידן החלוציות, טרום מלחמת העולם השנייה. ה'קולנוע' הגיע למושבה הקטנה בשנות ה-30 של המאה הקודמת.
הצצה מהנה למציאות שעברה מן העולם!
זיכרון ילדות
מול מסך ארעי, בחצר בית הספר העממי 'מזרחי', ישבו איכרי יסוד המעלה על כסאות שהביאו מהבית, עייפים מעמל יומם, אך נרגשים. מאושרים אף יותר היינו אנו הילדים – אח, כמה ציפינו לרגעים אלו.
ביוזמתו של אהרון מזרחי, בן המושבה, הגיע אלינו 'הקולנוע', ונתן לנו הזדמנות להכיר את העולם הגדול שמחוץ ליסוד המעלה הקטנטונת.
בתחילה הוקרנו הסרטים בחדר גדול בבית הספר, אולם משנעשה המקום קטן מידי מלהכיל את הקהל, הועברה המסרטה לחצר בית הספר.
כבל חשמלי ארוך נפרס מביתו של אהרון מזרחי, שגר בסמוך למבנה בית הספר וחובר למסרטה החשמלית. זו הקרינה, בחסות החשיכה, תוך זמזום מונוטוני, ממש כבמטה קסם, מראות מעולמות רחוקים ופנטסטיים. איזה פלא, כוכבי הקולנוע הגדולים של אמריקה, כאן אצלנו במושבה.
והסרט, סרט אילם - הקולנוע בחיתוליו - אך עבור איכרי המושבה היה זה הקסם בהתגלמותו.
אחד האיכרים, זה ששלט טוב יותר באנגלית מאשר חבריו, נבחר כמתרגם, עמד לצדו של המסך וצעק בקול רם את התרגום, מתוך פס מגולגל, התאמץ להתאים עצמו לתמונות שהופיעו על המסך, בדרך כלל ללא הצלחה יתרה, מה שגרר קריאות מחאה והנחיות מתוך החשיכה:
"עברת, עברת – תחזור אחורה... "
"אתה לא במקום... קדימה - קדימה"
מספר שעות מוקדם יותר הגיע שק דואר על כתפו של השליח, שק אשר הכיל קופסאות פח עגולות ובתוכן גלילי הסרט. אנו, ילדי המושבה, רצנו בעיניים נוצצות אחרי נושא השק, השתוקקנו כבר לגלות את שמו של הסרט, את שמות השחקנים. ברגע הגורלי, נפתח השק ונחשף הסוד. מיד התפזרנו לכל עבר והפצנו את הבשורה הגדולה במושבה הקטנה.
כל כך אמתיות נראו בעינינו התמונות שרצו על גבי המסך, עד שבאחת ההקרנות, נתקף נער ערבי שישב לצדי, בנו של אחד מעובדי המושבה, בחרדה איומה למראה רכבת שדהרה מהמסך "היישר לעברנו". הנער קם ונמלט מכיסאו בזעקות איומות...