הדפסת ספרך ללא תקלות - טיפים מעשיים

ספר בכריכה רכה שהודפס באופן דיגיטלי

לוח דפוס אופסט

כתבתם את סיפור חייכם, או שסופר צללים כתב עבורכם. הנה שישה טיפים שכדי לזכור אם תגשו ללא ליווי מקצועי לבית הדפוס.

לפני הופעת האינטרנט והעיתונות הדיגיטלית, היה עולם הדפוס ״מלך התקשורת״, שעל פיו יישק דבר (ולא רק העיתון "דבר"). אם היינו יכולים לעבור אחורה בזמן, לבתי הדפוס של שנות ה-60 למשל, היינו רואים שכל מוצר דפוס, אפילו הקטן ביותר, היה עובר תהליכים מורכבים, שביצועם היה מתנהל כמו בסרט נע של בית חרושת.

ראשית היו מופקים לוחות ההדפסה, שכל אחד מהם ייצג צבע אחד. למשל הדפסת ספר בצבע שחור דרשה לוח אחד למספר מסויים של עמודים - בד"כ 16 עמודים. אם היו בספר תמונות צבע, היו גיליונות הדפוס נצבעים ארבע פעמים וארבעה לוחות הדפסה שימשו לצורך כך.

עד היום, כשמדובר במוצרים שמודפסים באלפי ומליוני עותקים, עדיין מודפסים המוצרים בבתי דפוס המשתמשים בשיטת לוחות ההדפסה, המכונה דפוס האופסט. כלומר על מנת להדפיס תמונה צבעונית, מופקים ארבע לוחות עם צבעי היסוד: סיאן (כחול), מגנטה (אדום), צהוב ושחור, אשר ביחד יוצרים את אשליית הרכב הצבעים המלא, על ידי הדפסתם בנקודת צפופות על גליונות הנייר.

מכונת דפוס של ארבע צבעים, גודלה כשל אוטובוס קטן, או לפחות מיניבוס.

על תהליכי עיצוב מיוחדים של ספרי משפחה ויישובים ניתן לקרוא כאן.

אולם אם כתבתנו ספר ביוגרפיה משפחתי, אותו אנו רוצים לחלק לקרובי משפחתנו וידידנו ודרושים לנו בין חמישים לכמה מאות ספרים - היום נעדיף את הדפוס הדיגיטלי.

ספר שהפקתי בכריכה קשה - התפירה מאפשרת לו להפתח יפה

אז הנה שישה טיפים - ובעיקר - למה כדאי לשים לב:

1 - טיפ ראשון: בחירת בית דפוס: בקשו מבית הדפוס להראות לכם דוגמאות של ספרים, לא שניים, אלא לפחות שמונה. בקשו לראות ספרים בכריכה רכה, בכריכה קשה, הביטו לא רק באיכות ההדפסה, דפדפו בספרים, ושאלו את עצמכם - האם קל לדפדף בהם? האם הם נפתחים בקלות? (ראו סעיף 4), האם הם חזקים או מתפרקים ומתנדנדים? יש בתי דפוס המתמחים בספרים ויש בתי דפוס שהדפיסו כמה ספרים - זה לא אותו הדבר.

2 - כריכות קשות ורכות: כריכות קשות דורשות תהליך מורכב יותר מכריכות רכות. ספרים במסות גדולות מופנים לכריכיות אוטומטיות - שם העבודה בד״כ מדויקת ויציבה. בכמויות קטנות, עד כ-200 ספרים, קיימות שתי טכניקות מקובלות (השלישית ״זינגר״ לא אסטטית ולכן לא אציין אותה כאן).

שיטה אחת מסורתית - בתפירה, והשניה בדבק חם. שיטת התפירה, אם נעשת באופן איכותי - עדיפה, אבל הבעייה בכמויות קטנות שהספרים מופנים לכורכים ידניים, חצי אוטומטיים. לא כולם מבצעים עבודה מדוייקת וחזקה בתפירה.

בקשו לראות דוגמאות.

או בחרו באפשרות השנייה - דבק חם. אבל במקרה זה עמדו על כך שזה יהיה דבק מסוג P.U.R, שהוא גמיש ומאפשר לספר להפתח בקלות.

דוגמה לפורזץ - ראו סעיף 6

3 - בחירת סוג נייר: יש שני סוגים עיקריים של נייר, אם לא תבחרו, הדפוס יבחר עבורכם. נייר נטול עץ, עליו מודפסים רוב הספרים הקלאסיים. תחושת הדף נעימה יותר מאשר נייר הכרומו, הדפדוף שלו נעים יותר וגם חווית הקריאה מאד נעימה לעין.

יש את נייר הכרומו, שהוא נייר נטול עץ, מצופה בחומר מסויים.

אם הספר שלכם הוא ספר אלבומי עם המון צילומים - תדפיסו על כרומו, ועדיף כרומו מט וחלילה לא מבריק, כיוון שמבריק מחזיר אור ומקשה על הצפייה. כרומו מחדד צבעוניות התמונות ומעמיק חוויית הצפייה.

אולם אם הספר שלכם טקסטואלי ברובו ומכיל גם צילומים. עדיף נייר נטול עץ.

כיום בדפוס הדיגיטלי, גם נייר נטל עץ מציג צילומים עשירים ומצויינים.

לעומת זאת אם מדפיסים בדפוס האופסט (כאשר מדפיסים מסות) - אז, על גבי נייר נטול עץ, יש ירידה באיכותן של התמונות לעומת נייר הכרומו.

4 - עמדו על כך שהדפס ידפיס את העמודים ואת הכריכה בכיוון הנכון של הנייר: הנייר מורכב מסיבים. כוון נייר נכון, הוא כאשר קל לקפלו, כלומר לדפדף בו. אם קשה לדפדף בספר, מרגיש קשה כמו בלוק - או שהכריכה מתבלה מהר, כנראה שהכריכה או עמודי הפנים הודפסו בכוון הלא נכון של סיבי הנייר. ניתן בקלות לחוש זאת על ידי דפדוף בספר או בדוגמה.

5 - דוגמא פיזית לספר שלכם: קודם כל זכרו, כאשר אתם כבר מגיעים לדפוס, הספר מבחינתכם חייב להיות מושלם ומוכן. הדפוס אינו מקום להגהות כיוון שהדפסת דוגמא של ספר יקרה יחסית. לכן את כל ההגהות בצעו במדפסת פשוטה בבית או בחנות צילום, לפני שאתם מגיעים לבית הדפוס.

כאשר מדובר בדוגמה בבית הדפוס, הכוונה היא כבר לבדוק את איכותו של המוצר המודפס ולא את הטקסט. (אם במקרה מוצאים שגיאה בשלב זה, ניתן עדיין לתקן)

היום ניתן להפיק דוגמה אחת לספר שלכם ללא כל בעייה. בתשלום נוסף אפילו כרוך ומוגמר. כיוון שספר הביוגרפיה שלכם הינו פרויקט חיים חד פעמי, אני ממליץ להשקיע ולבקש דוגמה כרוכה ומוגמרת. כך תוכלו לבדוק אב טיפוס של הספר - כפי שיראה באמת.

אחרי אישור הדוגמה ניתן יהיה ״להריץ״ את כל כמות הספרים.

אם אתם מדפיסים מסה, כמות ספרים גדולה - כלומר בדפוס אופסט - שם ניתן יהיה לקבל דוגמה המכונה ״העתק שמש״, שהוא תדפיס באיכות נמוכה של הספר ולצידו מפיקים ״איריס״ שהוא גליון עליו מודפסים חלקים מהספר המכילים תמונות - דוגמה זו מנבאת פחות או יותר את הצבעוניות שתקבלו בספר הסופי.

מדוע אי אפשר לקבל דוגמה מוגמרת בדפוס אופסט? (בניגוד לדפוס דיגיטלי)

כיוון בדפוס אופסט מפיקים את לוחות הדפוס לאחר שהלקוח אישר את הדוגמה - הפקת הלוחות היא תהליך יקר מאד וכמובן שאין מפיקים אותם רק על מנת להדפיס דוגמה או מספר דוגמאות.

בדפוס הדיגיטלי ניתן להדפיס ישירות מהמכונה - דוגמה - אב טיפוס - שהופק בדיוק באותה צורה כפי שיופקו כל שאר הספרים כאשר יודפסו בעשרות או במאות.

6 - פורזץ: אם כבר מדפיסים ספר בכריכה קשה - נצלו את הפורמט עד הסוף. או אתם רוצים שיהיה לו טאץ מיוחד, בקשו מהגרפיקאי לעצב לו ״פורזץ״ זהו הנייר המחבר בין הספר לכריכה (ראו צילום כאן במאמר)

כריכה קשה של ספר ביוגרפיה שהודפס בדפוס דיגיטלי

מאחל לכם הצלחה מרובה והדפסה מעולה ואיכותית.