״מהיסוד למעלה״ - ספר ביוגרפיה חדש שכתבתי, על מסלול חייו של נתן סלומון, איש המוסד, התעשייה האווירית ומשרד הביטחון, האיש שהדריך והכין את אלי כהן לתפקידו כלוחם ב'מוסד'. לראשונה, סיפורים אישיים מנקודת מבטו.
בחודש ספטמבר 2019 הלך לעולמו אחד מעמודי התווך של בית הספר ללוחמים של ׳המוסד, נתן סלומון ז"ל.
הייתה לי זכות גדולה לכתוב את ספרו הביוגרפי, ספר שיזם והניע בנו – אמיר סלומון, שהיה אולי האדם הקרוב אליו ביותר.
אנשים המכירים את ההיסטוריה של המוסד, כורכים את שמו של נתן סלומון, בנשימה אחת, עם שמו של אלי כהן, המכונה בטעות ׳מרגל׳, - בפועל הוגדר תפקידו כ׳לוחם׳.
למעלה מחמישים שנה, נצר בליבו נתן את סודו. למרות ששירת שנים רבות במערכות ביטחוניות, לא הסגיר את קשריו עם אלי כהן. זאת גם אחת הסיבות שאינו ידוע בציבור – הוא היה נאמן, מעל ומעבר, לקודים של שתיקה ושל חשאיות.
בחודשים האחרונים לחייו הספיק סלומון, בן ה-93, לחוות את הוצאתו לאור של ספרו הביוגרפי.
הספר חושף לראשונה את נקודת המבט האישית של נתן סלומון, את תחושותיו ורגשותיו, בלי לחשוף מידע מיותר – נתן סלומון חשף רק את קצה הקרחון, תוך שהוא גזר על עצמו זהירות יתרה.
אין פלא אם כן, שלצנזורה, שבדקה את הספר, הייתה עבודה קלה.
החידוש בספר, לעומת מה שכבר ידוע על אלי כהן, הוא הפן האישי.
אחת הדוגמאות לחשיפה אישית שכזו, היא סיפור פגישתם הראשונה של נתן סלומון ואלי כהן.
וכך מספר נתן סלומון:
"בחודש מאי 1960 הייתי בדרכי למשימתי הראשונה כמדריך לוחמים. פסעתי לכיוונה של דירה בתל אביב, בקרבת סניף הדואר המרכזי. ידעתי שבדירה המתין לי חניכי הראשון בתפקידי.
נקשתי על הדלת וזו נפתחה. בפתח עמד בחור שנראה בשנות ה-30 לחייו. אני כמובן לא ידעתי מאומה על סיבות גיוסו, על המשימה או על מטרותיה. משימתי האחת הייתה להכשירו כלוחם.
התבוננתי בו והופתעתי מעט. נמוך קומה, שקט, ביישן ושפם קטן עיטר את פניו. במבט ראשון לא הרשים אותי במיוחד. להיפך, המחשבה הראשונה שעלתה בראשי הייתה: 'אותו מביאים להיות לוחם? איך מאשרים מועמד שכזה?'
כמובן שלא העליתי דבר על דל שפתותי ורק אמרתי:
'שלום אני יהושוע, אני מבין שאתה הוא מנשה'...
...הייתי מדריך חדש וידעתי שעלי להקפיד על נְהלי ההדרכה ולהשגיח ב"שבע עיניים" על החניך, על מנת שאוכל לתת הערכות מדויקות ולהיזהר ממסקנות מוטעות וחוות דעת שגויות אודותיו.
מאותו הרגע החל הקשר בינינו, קשר שנמשך כשמונה חודשים...
(מתוך הספר: "מהיסוד למעלה")
על כתפיו, כמדריך לוחמים היה מוטל אתגר מורכב ביותר ולהחלטותיו היו יכולות להיות השלכות, גם על חיי אדם וגם על ביטחון המדינה.
נתן סלומון תיאר בזיכרונותיו את התקדמות אימוניו של אלי כהן:
"... ככל שהתקדמנו בלמידה, היא הפכה למורכבת ומאתגרת יותר... העמדתי אותו במצבים קיצוניים, על מנת לאמוד היטב את יכולותיו והוא הוכיח את עצמו באופן מופלא. ציוניו היו גבוהים, הוא עמד בכל המכשולים באומץ לב; אלתר, תכנן קדימה, זכר בפרטים ועמד בלחץ בתנאי שטח קשים... ניחן בחושים חדים ובאינטליגנציה גבוהה...
...אלי כהן היה לוחם משכמו ומעלה – לוחם איכותי."
(מתוך הספר: "מהיסוד למעלה")
נתן סלומון היה נצר למשפחת חקלאים, דור מייסדי המושבה 'יסוד המעלה' בצפון הארץ, בה נולד בשנת 1926.
אבי סבו, פישל סלומון, הגיע לארץ בשנת 1883, מרוסיה הלבנה והנהיג את חלוצי יסוד המעלה, בתנאים הקשים ביותר, תנאים, שהאדם המודרני מתקשה להעלותם אפילו בדמיונו. משהו מנחישותו ומטרת חייו, עברה גם לנתן סלומון עצמו, בין אם בגנטיקה מדובר, או שבסביבה ציונית אידיאולוגית, שעיצבה והפכה אותו לאדם, הרואה עצמו כחלק ממשהו גדול.
גישתו זו של נתן סלומון הייתה לו במידה מסוימת גם לרועץ – בניגוד לרבים אחרים, לא שם את עצמו במרכז, אלא את המטרות והאידיאלים, של בטחון המדינה ושגשוגם שך הארגונים בהם שירת.
כמו אבי סבו, ניחן נתן בקשיחות פיזית, בגמישות מחשבתית, במודעות לחילופי העונות, בכישורי למידה, בחריצות, אהבת מולדת, ומעל לכל – ביכולת להשקיע לטווח ארוך, לזרוע ולהמתין בנחישות לפרי עמלו.
כבר כנער צעיר היה אחראי מטעם 'ההגנה' לסליקים ולטיפול החשאי בנשק, וכל זאת בכיסוי של נוטר מטעם הבריטים. אולם זה היה רק הצעד הראשון שלו בקריירה ביטחונית יוצאת דופן.
אלוף ההשאלות – השאלה ראשונה
אולי המאפיין המרכזי במסלול הקריירה הביטחונית של נתן סלומון, היה "ההשאלות".
גופים ביטחוניים, בעיקר בעשורים הראשונים של מדינת ישראל, נדרשו לאנשים בעלי יכולות נדירות, כאלו שיבנו את יסודות הארגון ויתוו את הדרך. סלומון, שהיה אחד מיחידי הסגולה הללו, הספיק בין השנים, 1949 ל -1986, להיות מושאל, ממערכת ביטחונית אחת, למערכת ביטחונית אחרת:
מתפקיד פיקודי בצה"ל, הושאל לבית הספר לקצינים – בה"ד 1.
למרות שלא הייתה לו לכאורה, ההכשרה ה"נכונה" לתפקיד, הוא קצר בו הצלחה גדולה מאד בהדרכת מחזורי חניכים במשך שש שנים.
השאלה שנייה - ׳קיסריה׳ שב׳מוסד׳
יכולותיו וכישרונותיו של נתן סלומון הגיעו לאזניו של מפקד בית ספר להכשרת לוחמים, של יחידה 188 באמ"ן, יחידה שהפכה בשנותה-60 ליחידת 'קיסריה' ב'מוסד', כך הושאל בפעם השנייה.
בשנת 1965, אחרי שכבר הספיק להוציא תחת ידיו חניכים, שהפכו ללוחמים דגולים במוסד, קיבל באותה שנה את הבשורה המרה, על לכידתו והוצאתו להורג של חניכו הראשון - אלי כהן.
בזיכרונותיו תיאר את הטראומה שחווה בעקבות הוצאתו להורג של אלי כהן:
"מאי 1965
היה זה עוד יום שגרתי, בו הייתי טרוד עם אחד החניכים על תרגיליו, כאשר הופיע לפתע בדלת מפקד בית הספר. פניו נפולות ובפיו בשורת איוב:
"נתן, בשורות קשות – מנשה, הוא אלי כהן, נחשף על ידי שירותי הביטחון הסוריים".
גל קור עבר בגופי – הרגשתי חולשה. באותו היום לא יכולתי להמשיך בהדרכה. מראות ותמונות מתקופת הכשרתו התרוצצו בראשי...
... בשנה זו שודרה התמונה המזעזעת של הוצאתו להורג של אלי כהן בתליה בדמשק אשר בסוריה. לילות רבים לא ישנתי מאז אותו מראה מטלטל. אין יום בו אלי כהן לא נמצא במחשבותיי. זכיתי להיות אחד המעטים שהכירו אותו באופן אינטימי ולהתברך בידידותו...
(מתוך הספר: "מהיסוד למעלה")
המוסד לא היה הגוף האחרון שרצה לגייס את נתן סלומון – הוא "הושאל" לתעשייה האווירית והפך עד מהרה, לסגן הקב"ט הארצי. לאחר מכן נדרש למשרד הביטחון, למשימה מיוחדת בשגרירות ישראל בטהרן דאז, תחת השגריר אורי לוברני.
לכל אורך הקריירה שלו היה "מחוזר", על ישי גופים שונים. כולם הכירו ביכולותיו, ביצירתיות שלו ובמקצוענות הבלתי מתפרשת שלו.
בחודש ספטמבר האחרון נפטר נתן סלומון, כמעט בן 93 היה במותו.
על קברו ספדו לו במילים חמות: האחראי על מורשת המוסד, אלמנתו של אלי כהן ז"ל, נאדיה כהן ואחיו של אלי כהן, אברהם כהן.
קורות חייו של נתן סלומון שזורים בקורותיה של מדינת ישראל וכל ארגון בו נגע, השביח אותו, ממש כפי שעשה זאת כחקלאי ביסוד המעלה, שנים רבות קודם לכן.
לפני כחודשיים היה לי הכבוד להקריא הספד קצר על קברו של נתן ז"ל, במלאת 30 לפטירתו.
יהי זכרו ברוך.
ความคิดเห็น