מה אנחנו יכולים ללמוד מהציפורים, על חוסן וצליחה של משברים ואסונות גדולים, כמו זה של שבת השחורה של אוקטובר האחרון?
ממש בסמוך לאותו אסון, התבקשתי לכתוב תכני הסברה עבור עמותה מרכזית בישראל, עמותת ״מהות ישראל״, העוסקת בפיתוח ח
וסן חברתי במצבי חרום ומשבר, ומלווה קהילות, יישובים וחברות בהכנה לחירום, בניית חוסן ובמצבי חרום.
ראינתי את מומחי העמותה. שמעתי על פעילותה בשטח, ולמדתי שאחד ממאפייניו של חוסן אישי, הינו השתייכות לקהילה מגובשת ואפקטיבית.
את רעיון החוסן הקהילתי בחרתי להדגים במטאפורה מן הטבע.
בוודאי הרמתם פעם עיניכם אלעל, וצפיתם במעופה המרהיב של להקת ציפורים.
אסתטיקת המבנה המרהיב שיוצרת להקה שכזו, נדמה שתוכנן ועוצב ביד אמן.
אולם מבנה שכזה, של מאות ציפורים, משרת מטרות גבוהות בטבע:
הישרדות, המשכיות וצמיחה.
להקות הציפורים גומעות אלפי קילומטרים של נדידה שבלעדיה לא יוכלו להתרבות ולהמשיך את קיומו של המין. בדרכן הן חוות תנאי מזג אוויר קשים, אוויר דליל בגבהים, תשישות, ונוכחותם של עופות דורסים.
המבנה התעופתי המתוחכם, מגביר את המסוגלות הפיזיולוגית והמנטלית של הציפורים, מסייע להן לצלוח את המסע ולשמר את המין.
צורת האות V שיוצרת הלהקה, הינו מבנה היוצר חסכון אנרגטי, של זרמי אוויר המועברים מפרט אחד לרעהו בקבוצה, ומסייע לפרטים שבה, לשרוד דרך ארוכה בפחות מאמץ וסיכון לתשישות.
מבנה תעופתי של להקה, הינו דוגמה מובהקת של בניית חוסן קהילתי בקרב בעלי הכנף. הוא יכול לשמש כהשראה ואף בא לידי ביטוי, בפעולות המגבירות חוסן קהילתי בקרב בני אדם, ובעיקר באופן בו הם מפתחים מסוגלות וכושר עמידה באמצעות קהילה מאורגנת ואפקטיבית, וכך, תומכים זה בזה, ושורדים, גם את המצבים הקשים והטראומטים ביותר, שמזמנת להם המציאות.
אז כן - יש מה ללמוד מהציפורים.
コメント